אנטישמיות באיטליה

החיים היהודיים באיטליה קדמו בהרבה לאומה המודרנית. כשצברה הנצרות כוח פוליטי, הציגה תורת הכנסייה יהודים כאשמים כקבוצה או כנחותים רוחנית.

גלו את איטליה

פורסם על ידי WTJהפרסום עודכן

קהילה ברומא הופכת לזרה מבחינה דתית

החיים היהודיים באיטליה קדמו בהרבה לאומה המודרנית. כשצברה הנצרות כוח פוליטי, הציגה תורת הכנסייה יהודים כאשמים כקבוצה או כנחותים רוחנית. בשטחי האפיפיורות הפך המדרג להגבלות מגורים ועבודה. שליטים איטלקים אחרים בחרו אחרת. בהמשך העניקו חומות הגטו צורה פיזית להדרה. האמנציפציה הסירה את החסמים, אך חוקי הגזע של מוסוליני מ-1938 כפו מבחן חדש לפי מוצא.

מרומא העתיקה ועד מאות שנות שלטון האפיפיורים

היררכיה דתית · השכן שקדם לאומה

יהודי איטליה כבר היו בבית כשהרשויות הדתיות החלו לצמצם את מקומם.

קהילה ותיקה

יהודים חיו ברומא מאות שנים לפני שאיטליה הייתה למדינה מאוחדת. עם הזמן פיתחו מסורות דתיות ומוסדות קהילתיים ייחודיים. הטענה שיהודים זרים מעצם טבעם טשטשה את ההיסטוריה המקומית הזאת. מעמדם השתנה בהתאם לכוח הדתי והפוליטי, ולא בהתאם למשך מגוריהם.

האשמה העוברת מדור לדור

התורה הנוצרית ייחסה לעיתים קרובות ליהודים אחריות קולקטיבית למותו של ישו. טענה על ההיסטוריה המקודשת יכלה להפוך לחשד כלפי שכנים חיים. כך נעשה מיעוט דתי רגיל לסמל של חטא, והדבר סייע להצדיק יחס נחות כלפי בניו.

שליטים שונים, דלתות שונות

חצי האי היה מחולק בין שליטים בעלי אינטרסים ומדיניות שונים. מגורי יהודים ועיסוקיהם יכלו להיות מותרים בתחום שיפוט אחד ומוגבלים באחר. לפיצול הזה הייתה חשיבות: ההדרה נאכפה באמצעות חוקים ורשויות מסוימים, ולא נבעה מעמדה אחת שהייתה משותפת לכל איטלקי.

1516–1870

חומות הגטו · העיר זקוקה לשכניה — ואז כולאת אותם

ונציה ורומא האפיפיורית כלאו תושבים יהודים תוך הסתמכות על עבודתם.

ונציה, 1516

ב-1516 הורתה ונציה ליהודים להתגורר ברובע מוגדר. שערים הגבילו את התנועה, במיוחד בלילה. העיר התירה את קיום הקהילה אך כפתה עליה הפרדה. השכונה שהעניקה למילה ״גטו״ את משמעותה הרחבה הייתה גם מקום של חיים יהודיים וגם אמצעי להגבלתם.

רומא, 1555

האפיפיור פאולוס הרביעי הקים את הגטו של רומא בשנת 1555. מדיניות האפיפיור הגבילה את מגורי היהודים ואת הפעילות הכלכלית. ההיררכיה הדתית רכשה גיאוגרפיה יומיומית: היכן יכולה משפחה לחיות וכיצד חבריה יכולים להתפרנס. יהודי רומא נותרו חלק מהעיר תחת חוקים ששללו שייכות שווה.

החומה היא לא כל החיים

בתוך המגבלות שנכפו עליהם קיימו יהודים תפילה, לימוד וחיי משפחה. אין להפוך את הכליאה למסורת ציורית בזכות חיי הקהילה שהתקיימו בה. הגטו הכפוי ברומא הסתיים ב-1870, כשהצטרפות העיר לממלכת איטליה הביאה לסיום שלטונו הפוליטי של האפיפיור בה.

המאה התשע עשרה–1938

אמנציפציה ונסיגה · אזרחות פותחת דלת שהפשיזם סוגר

האיחוד הרחיב זכויות; בהמשך קבע המשטר הפשיסטי כי מוצא יהודי מבטל אותן.

אזרחים שווים בממלכה

איחוד איטליה הרחיב את האמנציפציה ככל ששטחים הצטרפו לממלכה החדשה. יהודים יכלו להשתתף באופן מלא יותר בחיי המקצוע ובחיים האזרחיים. ברומא בוטלה ב־1870 חובת המגורים בגטו. השינויים הסירו הגבלות חוקיות שהתנו את שייכותם של יהודים בזהותם הדתית.

השתתפות אינה מבטיחה ביטחון

יהודי איטליה החזיקו בדעות פוליטיות מגוונות, וחלקם תמכו בפשיזם לפני הפנייה האנטישמית המפורשת שלו. לא שירות פטריוטי ולא נאמנות מוקדמת יותר הגנו עליהם ברגע שהמשטר אימץ הדרה גזעית. האנטישמיות שפטה אנשים באמצעות זהות קבוצתית כפויה, והפכה התנהגות אינדיבידואלית ללא רלוונטית.

המהפך של 1938

ממשלת מוסוליני הנהיגה חוקי גזע אנטי־יהודיים ב-1938. יהודים הודרו מבתי ספר וממשרות ציבוריות והוכפפו להגבלות נוספות. איטליה טרם נכבשה בידי גרמניה. המשטר האיטלקי עצמו החליט להפוך דעות קדומות גזעיות למדיניות ארצית הניתנת לאכיפה.

1938–1945

רדיפה וגירוש · הדרה מן הכיתה הופכת לאיום על החיים

הדרה איטלקית ומאוחר יותר הכיבוש הגרמני היו שלבים נפרדים של הסלמה של רדיפה.

מוצא מחליף את האדם

חוקי 1938 הגדירו לפי המוצא מי נחשב יהודי והגבילו השכלה, תעסוקה ונישואים. ילדים יכלו לאבד את מקומם בבית הספר בשל הוריהם. הכללים הציגו קטגוריות גזעיות מומצאות כעובדות רשמיות, ואז קבעו בעזרתן מי יוכל להמשיך בחיי היומיום שלו.

הכיבוש משנה את הסכנה

לאחר שגרמניה כבשה חלקים נרחבים מאיטליה ב־1943 היו היהודים נתונים למעצרים ולגירוש למרכזי השמדה. כוחות גרמניים ומשתפי פעולה פשיסטים איטלקיים השתתפו בכך. היו קשרים בין שנות הרדיפה החוקית הקודמות לבין מנגנון הרצח המאוחר יותר, אך אלה לא היו אותה מדיניות באותם תנאים.

חייו שנגדעו של מריו פינצי

מריו פינצי, עורך דין ומוזיקאי יהודי איטלקי צעיר, איבד את הקריירה המשפטית שלו בעקבות חוקי הגזע. בהמשך סייע לפליטים יהודים, עד שנעצר וגורש לאושוויץ, שם מת. סיפור חייו מחבר כלל מפלה לבחירות ולאובדנים של אדם מסוים.

2023–הווה

7 באוקטובר והיום · 7 באוקטובר והיום

באיטליה נפגשות המורשות הקתולית, הפשיסטית והקומוניסטית עם התגייסות אסלאמיסטית בגל האנטישמיות שלאחר 7 באוקטובר.

ההאשמות הישנות אינן נעלמות

יהודי איטליה חיו מאחורי חומות הגטאות של האפיפיורות ותחת השפעת תורה דתית שהטילה על היהודים אשמה קולקטיבית במות ישו. הכנסייה הקתולית דחתה אשמה קולקטיבית זו ב-1965, אך דחייה רשמית לא יכלה למחוק בן רגע מאות שנים של חשדנות תרבותית.

הפשיזם סיפק האשמה אחרת: יהודים כסכנה גזעית לאומה. חוקי מוסוליני מ-1938 הפכו אותה להדרה מעבודה ומהחיים הציבוריים. לפני 7 באוקטובר מצאו חוקרי BOND עדיין אנטישמיות ניאו־פשיסטית לצד תיאוריות קשר על כוח יהודי. המורשות שימרו דימויי יהודי מסוכן או בעל כוח חשאי זמן רב לאחר שהמוסדות שאכפו אותם לראשונה השתנו.

כשתנועות קומוניסטיות ואסלאמיסטיות נפגשות

חלקים בשמאל הקומוניסטי באיטליה רואים בישראל זרוע של העוצמה האמריקאית. בתפיסה הזאת, חמאס עשוי להצטייר כתנועת התנגדות לאויב משותף. במאמרו בדו״ח CDEC לשנת 2025 מתאר ג׳ובאני ג׳יאקלונה תומכים אסלאמיסטים וארגונים פלסטיניים המפגינים לצד CARC, NPCI ו־Rete dei Comunisti: שיתוף פעולה מעשי בין האדום לירוק.

CDEC מתעד גם האשמות שהופנו כלפי יהודים, ובהם ניצולי שואה, שהוצגו כשותפים ציונים לרצח עם. ההאשמה דרשה מיהודים לתת דין וחשבון מעצם היותם יהודים. דימויים של יהודים כרוצחי ילדים צמאי דם החיו את עלילת הדם הישנה; גם תיאוריות קשר בימין הקיצוני יכלו להחליף את המילה ״יהודי״ ב״ציוני״ ולשמר את דמותו המדומיינת של מי ששולט בסתר. ביקורת על ממשלה היא לגיטימית. התמקדות בררנית יכולה לעורר שאלה של מוסר כפול; אשמה קולקטיבית, דמוניזציה ודרישה מיהודים להוכיח את חפותם הפוליטית חושפות את הדעה הקדומה הישנה.

שנאה ישנה, אלימות חדשה

לאחר 7 באוקטובר תיארו חוקרי CDEC עלייה חדה באירועים. הסכסוך העניק מוקד משותף לסטריאוטיפים קתוליים ופשיסטיים ישנים, לדימויי האויב של השמאל הרדיקלי ולעוינות אסלאמיסטית. התפשטותם יכלה לחזק אותם זה באמצעות זה, גם כשהגורמים השונים לא השתייכו לאותו ארגון.

הגירה היא חלק מהרקע העכשווי, אך מהגרים חדשים אינם כל הסיפור. ב-12 מתוך 18 תקיפות ב-2025 תיאר CDEC את הפוגעים כצפון־אפריקאים, מוסלמים ו/או איטלקים בני הדור השני. אלה תיאורים חופפים של מקרים מסוימים. לצד ההתארגנויות לעיל הם מראים כיצד מורשות מקומיות ועוינות חוצת גבולות פוגעות ביהודי איטליה, יותר ויותר בתקיפות פיזיות לצד הדרה וגידופים.