אנטישמיות בהונגריה

הונגריה העניקה ליהודים שוויון אזרחי ב-1867, ורבים אימצו את השפה ההונגרית והשתתפו בחיים האזרחיים. דעות קדומות דתיות וטינה כלכלית המשיכו להזין אנטישמיות פוליטית.

גלו את הונגריה

פורסם על ידי WTJהפרסום עודכן

אמנציפציה פוגשת פוליטיקה של תבוסה לאומית

הונגריה העניקה ליהודים שוויון אזרחי ב-1867, ורבים אימצו את השפה ההונגרית והשתתפו בחיים האזרחיים. דעות קדומות דתיות וטינה כלכלית המשיכו להזין אנטישמיות פוליטית. לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה והרפובליקה הסובייטית קצרת הימים ב-1919, הטילו מתנגדים על יהודים אחריות קבוצתית למהפכה ולאובדנים לאומיים. משטר הורטי כפה הדרה באוניברסיטאות ב-1920 וחוקים אנטי־יהודיים נוספים מ-1938. הכיבוש הגרמני ב-1944 אפשר גירוש המוני מהיר בסיוע הונגרי.

1867–1918

שוויון ותגובת נגד · גם השתלבות בזהות ההונגרית אינה מספקת את המאשימים

האמנציפציה פתחה הזדמנויות, ואילו אנטישמים הציגו את ההשתלבות כאיום נוסף.

ההבטחה של 1867

יהודי הונגריה זכו לשוויון אזרחי בשנת 1867. רבים אימצו את השפה ההונגרית והשתתפו במקצועות, בתרבות ובחיים הציבוריים. השינוי פתח הזדמנויות שהוגבלו בעבר על ידי מעמד משפטי. העם היהודי עזר לעצב את האומה המודרנית, במקום פשוט לעמוד מחוצה לה.

ההשתתפות הופכת לעילה לטרוניה

אנטישמים פוליטיים הציגו את ההשתתפות היהודית במסחר ובמקצועות כשליטה. שינוי חברתי אמיתי הומר בטענה על קהילה שלמה. התמונה הסתירה הבדלי עושר והשקפה והתייחסה להצלחה של שכן כראיה להשפעה זרה.

מבחן שייכות בלתי אפשרי

אפשר היה לבקר יהודים כמתבדלים כששמרו על מסורות קהילתיות, וכפולשים כשהשתלבו. ההאשמה השתנתה כדי לשרת את הטיעון הפוליטי. שום הסתגלות תרבותית לא יכלה לספק דעה קדומה שראתה במוצא היהודי עצמו את שורש הבעיה.

1919–1938

הפיכת יהודים לשעיר לעזאזל ומכסות · מדינה מובסת בוחרת מיעוט להטיל עליו את האשמה

פוליטיקה אנטי-מהפכנית קישרה את היהודים למהפכה ולאובדן, ואז הגבילה את עתידם.

האשמה קולקטיבית לאחר 1919

בין מנהיגי הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת הימים היו אנשים ממוצא יהודי. כוחות אנטי־מהפכניים הפכו את העובדה הזאת להאשמה נגד היהודים כקבוצה. יהודים רבים התנגדו למהפכה או לא השתתפו בה כלל. ההכללה הפכה את בחירותיהם הפוליטיות בפועל לחסרות משמעות בעיני המאשימים.

מכסת הקבלה לאוניברסיטאות מ-1920

חוק הנומרוס קלאוזוס הגביל קבלה לאוניברסיטאות וכוון בעיקר ליהודים באמצעות קטגוריות לאומיות וגזעיות. צעירים יכלו לאבד גישה להשכלה בשל זהותם הקבוצתית. המדינה ההונגרית אימצה את החסם הזה שנים לפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

אובדן לאומי כנשק פוליטי

תבוסה, אובדן שטחים וחרדה כלכלית חיזקו דרישות להדיר יהודים מהחיים הציבוריים והכלכליים. אנטישמים קשרו תלונות שונות לאויב פנימי אחד. ההבטחה שהדרה תשקם את האומה הסתירה את המדיניות וההחלטות שיצרו בפועל את המשברים.

1938–1945

רדיפה בידי המדינה · הכללים של המדינה עצמה מכינים את ההדרה

חוקי הונגריה רדפו יהודים לפני הכיבוש הגרמני; הכיבוש איפשר אז גירוש המוני.

החוקים לפני הכיבוש

הונגריה הנהיגה חוקים אנטי-יהודיים רצופים משנת 1938. הם הגבילו מקצועות ופעילות כלכלית, ואז הגדירו יהודים במונחים גזעיים ואסרו נישואים מסוימים. צעדים אלה היו החלטות של ממשלת הונגריה עצמה. הכיבוש הנאצי לא נדרש כדי שהמדינה תשלול הזדמנויות מהאזרחים היהודים.

גירוש ב-1944

גרמניה כבשה את הונגריה במרץ 1944. פקידים גרמנים ורשויות הונגריה ארגנו את ריכוז היהודים וגירושם, רובם המכריע לאושוויץ. ז'נדרמים ופקידי מינהל הונגרים היו שותפים חיוניים. מהירות המבצע נשענה על מוסדות שזיהו אנשים, כלאו אותם והעבירו אותם ממקום למקום.

הניצולים המאוימים של בודפשט

בבודפשט הצילו מסמכי הגנה ומקומות מסתור שארגנו דיפלומטים ומסייעים אחרים חלק מהיהודים. ראול ולנברג היה אחד המשתתפים במאמצים. אלימות צלב החץ בהמשך הוסיפה סכנה. ההצלה דרשה פעולה ממשית נגד רשויות רודפות, ואינה יכולה לייצג את גורל הקהילה כולה.

1945 ואילך

אחריות · זיכרון הפלישה הוא רק חלק מהסיפור

הרדיפה החלה לפני הכיבוש הגרמני וכללה החלטות הונגריות לאורך כל הדרך.

הישרדות לאחר אובדן קטסטרופלי

ניצולים התמודדו עם קרובים שנרצחו, נישול וקהילות מרוסקות. תום המלחמה סילק את המשטרים שרדפו אותם באותה עת, אך לא יכול היה להשיב את החיים שאבדו. השיקום התרחש בחברה שמוסדותיה הדירו, כלאו וגירשו קודם לכן את תושביה היהודים.

הכיבוש לא מוחק בחירות קודמות

הכיבוש הגרמני ב-1944 היה גורם מכריע בגירוש ההמוני. גם החוקים האנטי־יהודיים ועבודת הכפייה בהונגריה לפני כן היו חלק מהרדיפה. תיאור המתחיל רק בפלישה הזרה משמיט שנים שבהן פעלה ממשלת הונגריה מיוזמתה.

פטריוטיות לא סיפקה הגנה

השתלבות ושירות יהודים בחיי הונגריה לא מנעו מהאנטישמים להכריז על יהודים כזרים. זהו המהפך המרכזי של הסיפור: השייכות אושרה תחילה משפטית, ולאחר מכן הצטמצמה על ידי פקידים ששינו את הגדרת האומה. התנהגות הקורבנות לא יכלה לענות על האשמה מבוססת מוצא.

2023–הווה

7 באוקטובר והיום · 7 באוקטובר והיום

תיאוריות קשר לאומניות על סורוס והגירה הזינו חשדות ישנים, שיכלו לשוב ולהופיע בעוינות חדשה כלפי ישראל.

תיאוריית קשר ישנה מוצאת נושא חדש

האנטישמיות ההונגרית תיארה זה מכבר את היהודים ככוחות נסתרים מאחורי שינוי פוליטי וכלכלי. חוקרים איתרו את החשד הזה בתנועות ימין קיצוני ובקמפיינים התרכזו בג'ורג' סורוס לפני ה-7 באוקטובר.

לאחר המתקפה נעשתה ישראל למוקד בולט הרבה יותר של עוינות ברשת. מכון Political Capital דיווח כי ביטויי אנטישמיות הקשורים לישראל התרבו בפלטפורמות שחקר. הנושא השתנה, אך טענות מוכרות על כוח יהודי נסתר כבר היו זמינות כהסבר. המלחמה העניקה לסיפור קיים הזדמנות חדשה להישמע.

דמותו של השולט בסתר משנה צורה

החוקים והרדיפות ההונגריות האנטי-יהודיות הפכו את המוצא למבחן של שייכות לאומית. לאחרונה, נרטיבים וקמפיינים של הימין הקיצוני שבמרכזם ג'ורג' סורוס הציגו איש כספים יהודי כמארגן הנסתר של שינוי מאיים. תמיכה ממשלתית בישראל יכולה להתקיים במקביל לסיפור הקונספירציה המקומי ההוא.

לאחר 7 באוקטובר מצאו חוקרים ברשת אנטישמיות רבה יותר הקשורה לישראל, ובה האשמות ותיקות בשליטה יהודית תחת תוויות פוליטיות חדשות. רטוריקה רשמית השתמשה גם במתקפת חמאס כדי להתנגד להצעות האיחוד האירופי בנושא הגירה. השילוב כלל אפוא זהות לאומנית, תיאוריות קשר נגד ״גלובליסטים״ וסכסוך חיצוני שהעניק לחשד הוותיק נושא חדש. הראיות הזמינות מתחקות אחר הרעיונות האלה בהקשרים פוליטיים שונים; הן אינן מוכיחות קיומה של קואליציה ארגונית מוגדרת בין שמאל לאסלאמיסטים, כמו זו שתועדה בבריטניה או בגרמניה. המאפיין המקומי בהונגריה הוא האופן שבו תיאוריות קשר מוסיפות לשמש כלי פוליטי.

עוקבים אחר המילים, בלי לקבוע את הסוף מראש

המחקר מצא שינוי בתוכנה של העוינות ברשת. אנטישמיות הקשורה לישראל התגברה, גם כשבמדגם הנבחר של אחד המחקרים נרשמה ירידה קלה בשיעור הכולל של התוכן האנטישמי.

הסיפור מורכב מזינוק ארצי יחיד. הוא מראה גם כיצד דעות קדומות שורדות: תיאוריית קשר מוכרת יכולה לעבור מדיונים בכסף או בהגירה לדיונים בישראל. אוצר המילים משתנה בלי שיהודים יהיו מרכזיים פחות בהאשמה. התוצאה הייתה חשד ציבורי מחודש, גם כשהראיות הזמינות לא הצביעו על גל ארצי של תקיפות פיזיות.