שורשים מוקדמים · גרמניה · שנות ה־1340–1783
האשמות דתיות הפכו מיעוט ליעד להאשמה כשמחלות או סכסוכים דתיים עוררו פחד בחברה הרחבה.
גלו את גרמניהפורסם על ידי WTJהפרסום עודכן
שנות ה־1340–1783
שורשים מוקדמים · את מי מאשימים?
האשמות דתיות הפכו מיעוט ליעד להאשמה כשמחלות או סכסוכים דתיים עוררו פחד בחברה הרחבה.
המגיפה צריכה אשם
בימי המוות השחור הואשמו יהודים בקהילות אירופה לשווא בהרעלת בארות. בארצות גרמניה ובמקומות אחרים סייעה השמועה ללבות מעשי טבח. באקלים ותיק של חשדנות דתית הוטלה על מיעוט אשמה במחלה מפחידה. ההאשמה העידה על דעות הרודפים, ולעולם לא הייתה ראיה שיהודים גרמו למגפה.
קריאתו של לותר לרדיפה
בשנת 1543 קרא מרטין לותר בין השאר לשרוף בתי כנסת, להרוס בתי יהודים ולהגביל את פרנסתם. סמכותו הדתית העניקה לדרישות האלה כוח רב. הרפורמציה לא שמה קץ לעוינות הנוצרית כלפי היהדות. בשנת 2015 התנערה הכנסייה הפרוטסטנטית בגרמניה במפורש ממורשת זו והכירה בנזק שנגרם מאימוצה בתקופות מאוחרות יותר.
מנדלסון טוען בזכות החירות
בספר ״ירושלים״, שפורסם ב-1783, טען משה מנדלסון בעד חופש דת ונגד כפייה בענייני אמונה. הוא נותר יהודי והשתתף בשיח הנאורות. ספרו ערער על ההנחה שהכניסה לחיים הציבוריים המודרניים מחייבת ויתור על היהדות. יהודים היו הוגים במאבק על השוויון, ולא רק מושאיו.