7 באוקטובר והיום · יוון · 2023–הווה
עוינות לאומנית וניאו־נאצית ביוון נפגשה עם דימויי אויב של השמאל הרדיקלי ועם איומים אסלאמיסטיים מסוימים בגל המחודש של פגיעה ביהודים.
גלו את יווןפורסם על ידי WTJהפרסום עודכן
2023–הווה
7 באוקטובר והיום · 7 באוקטובר והיום
עוינות לאומנית וניאו־נאצית ביוון נפגשה עם דימויי אויב של השמאל הרדיקלי ועם איומים אסלאמיסטיים מסוימים בגל המחודש של פגיעה ביהודים.
אזהרה מזכירה שכונה שרופה
ב-1931 הוצת הרובע היהודי קמפבל בסלוניקי במהלך תקיפה. עשרות שנים לאחר מכן, ב-2026, הזכירה המועצה המרכזית של הקהילות היהודיות ביוון את האירוע כשהזהירה מפני סיורים שנועדו להפחיד בעיר.
ההשוואה הייתה אזהרת הקהילה, ולא טענה שאותו ארגון שרד ללא שינוי. היא הסבירה מדוע לערעור על נוכחות יהודית היה משקל מיוחד. בעיר שחייה היהודיים נפגעו מרדיפה הרסנית נשמע שוב שיש מי שעשויים להחליט מי רצוי ברחובותיה.
סיפור הטפיל הישן מוצא כיסוי פוליטי
ההיסטוריה של יוון כוללת את התקיפה בקמפבל ב-1931, חורבן סלוניקי היהודית בידי הנאצים ועוינות ניאו־נאצית בהמשך. המסורות הציגו יהודים כזרים או כאיום פנימי. שפה אנטי־קפיטליסטית עכשווית יכולה להחיות את אותו דימוי: ניתוח הצהרת רוביקונאס סלוניקי מ-2026 זיהה תיאור של הון ישראלי כחודר לשכונות באופן טפילי.
הגדרת האויב כישראלי לא פתרה את השאלה כשסיורים ואיומים הגיעו ליהודים, לדוברי עברית ולמבקרים עצמם. איום נפרד כלל חשדות לתכנון פיגועים אסלאמיסטיים והסתה בתמיכה בחמאס, ובהם חשודים מהגרים בחקירות מסוימות. לא הוכחה ברית אחת בינם לשמאל הרדיקלי. המכלול במדינה נוצר מהצטלבות הדרה לאומנית, דמוניזציה אנטי־אימפריאליסטית ופעילות דתית חמושה נגד מטרות יהודיות מקומיות, כשתוויות פוליטיות מקילות לעיתים על תירוץ העוינות הישנה.
- USHMM · USHMM · סלוניקי
- KIS · KIS · סיורי סלוניקי והשוואה היסטורית, יוני 2026
- אוניברסיטת תל אביב · אוניברסיטת תל אביב · יוון, 2017
- מחלקת המדינה של ארצות הברית · מחלקת המדינה של ארצות הברית · מזימה לתקוף יעד יהודי ביוון ופרשת האימאם, 2023
- יוזמה יוונית נגד אנטישמיות · יוזמה יוונית נגד אנטישמיות · הצהרת רוביקונאס, יוני 2026
- KIS · KIS · איומים פיזיים ופגיעה בתיירים, אוגוסט 2026
הנזק מגיע למקומות זיכרון
בהודעות הקהילה היהודית תואר חילול אנדרטאות ובתי עלמין בלריסה, בסלוניקי ובוולוס ב-2025. רישומי אתרי הדת תיעדו חלק מהנזק; אזהרות מאוחרות יותר תיארו גם איומים והפחדה כלפי אנשים חיים.
שתי צורות הפגיעה היו קשורות בלי להיות זהות. פגיעה באנדרטה ערערה על האפשרות להנציח היסטוריה יהודית. איום על מבקר ערער על האפשרות של יהודי להיות נוכח בהווה. הקהילה ביקשה הגנה הן על מקומות הזיכרון והן על האנשים שחייהם נמשכו סביבם.